הבחירה בהנכשר הנכון לכלבכם: סיפור שנועד ללמד

לפני שלוש שנים, בעלת כלב משם דנה הלכה לחנות חיות מקומית בחיפה עם בעיה שהיא מתמודדת עם חודשים. הכלב שלה, ג'קו, גזע לברדור בן שמונה שנים, סבל מבעיות עיכול מתמשכות, קיבול רגיש, וגם לא אכל בעם. דנה נסתה מאות שילובים של מזונות מסחריים, ספלמנטים וטיפולים טבעיים. היא שלחה דוגמות לווטרינר, שלחה שאלות בפורומים, וקנתה מוצרים יקרים שהבטיחו פתרון דרמטי. כל זה לא עזר.

הווטרינר שלה הציע לה לבדוק את תכנית האוכל מחדש, והפעם בצורה שיטתית. היא התחילה לרשום כל מה שג'קו אוכל, ביום אילו אחרי הארוחה בחן עיכול היה בעיה, ואילו ימים היה בחן רגוע. הדוגמה שהתגלתה הייתה מזעזעת: הכלב רגיש לדגנים וחלק מתוספים שנמצאו בכמעט כל אוכל זול שהיא רכשה.

בתוך שלושה שהיא הבינה שהבחירה בהנכשר הנכון לא רק עניין של רמת מחיר, אלא עניין של הכרת הכלב שלה באמת. זה לא היה על מותגים או פרסום. זה היה על יכולת לקרוא רכיבים, להבין מה הכלב שלה צריך, ולמצוא מוצר שמתיישב עם המציאות של הגוף שלו. היום, לאחר שנים של ניסיון וטעויה, ג'קו בריא, רזה, וכל יום הוא סימן שאחרי הארוחה הוא שמח ומלא אנרגיה.

הלקח: איפה אנו עושים טעויות בבחירת אוכל לכלבים

הסיפור של דנה וג'קו אינו ייחודי. מרבית בעלי כלבים בישראל עורכים החלטות על אוכל לכלבים בהתאם לגורמים שיהיו רחוקים ככל האפשר מהצרכים האמתיים של החיה. הם בוחרים על סמך מחיר, על מראה האריזה, על כל מה שכתוב בפרסומת, או על מה שהכלב האחר בפארק אוכל.

הבעיה היא שכלבים שונים מאד זה מזה. לכלב אחד כלנית אחרונה אנטיבודים רגישים לתירס, לכלב אחר יש קיבול שמתנגד לחלבון בקר, ולכלב שלישי אין בעיה עם כלום אבל הוא מדביק ילדים וטורדן כשהוא רעב. הבחירה בהנכשר הנכון דורשת חקירה. זה דורש הקשבה לגופו של הכלב, קריאת תוויות במדקדק, והכנעה שהמוצר הראשון שנראה טוב (או שהמוצר היקר ביותר) אינו בהכרח הנכון ביותר.

בנוסף, הרבה בעלי כלבים לא מעריכים את הפרק שבו הם עוברים למוצר חדש. ג'קו סבל משבור בקיבול מכיוון שדנה החליפה את אוכלו בלילה ללא תמהיל הדרגתי. כלבים צריכים מעבר בן שלוש עד שבע ימים כדי להסתגל למזון חדש, וכשדילגים על שלב זה, התוצאה היא בדיוק מה שדנה עברה: בעיות עיכול, חוסר תיאבון, וקיבול כואב.

ארבע תובנות מעשיות על בחירת המזון הנכון

תובנה ראשונה: קראו את רשימת הרכיבים, לא את המחיר או הפרסום. הרשימה הזו היא המפה המלאה של מה שהכלב שלכם עומד לאכול כמעט כל יום. רכיבים הראשונים בתוך הרשימה הם הכי משמעותיים כי הם יותר בעוצמה בכל אוכלה. אם הרכיב הראשון הוא תירס או קמח דגנים, אתם משלמים לעיתקרובות עבור מילוי זול ולא על דלק אמיתי. חיפשו מוצרים שבהם בשר או דגים או ביצה מופיעים קדימה בתוך התיבה. מוצרים כמו טייסט אוף דה ווילד הם בחירה טובה כי הם מונהגים תחת עיקרון זה: חלבון גבוה, דגנים נמוכים, וכל הנראה מטבוק טבעי בלי תוספים מלאכותיים או צבעים מזויפים.

תובנה שנייה: שימו לב לסימנים של בעיות עיכול. הצואה הרחבה מדי? הכלב נראה רעוע? הוא צורח בסבל לפני שהוא מנקה את עצמו? אלו כולם סימנים שהמזון לא מתיישב עם גופו של הכלב. עצם העובדה שמוצר אחד טוב לשכנכם לא אומר שהוא טוב לכלבכם. גופו של כל כלב הוא ייחודי, וגם אם הם בני אותו גזע.

תובנה שלישית: מעבר הדרגתי הוא חובה, לא אפשרות. אם אתם עוברים מ-טייסט אוף דה ווילד למוצר אחר, או מכל מוצר אחד למוצר אחר, תעשו זאת בהדרגה על פני שלוש עד שבע ימים. ביום הראשון תערבבו כ-25% מהמוצר החדש ו-75% מהישן. ביום שלישי תעשו חציו חציו. וכך הלאה. זה ממנע הלם קיבולי וזה ממנע חודשים של בעיות עיכול.

תובנה רביעית: גזע ותקציב לא קובעים הכל, אבל הם משפיעים. כלבים גדולים צריכים פורמולה שונה מכלבים קטנים. גורים צריכים פורמולה שונה מכלבים מבוגרים. כלבים עם פעילות גבוהה צריכים יותר קלוריות מכלבים שעוברים כמעט את כל היום על הספה. קחו זאת בחשבון כשאתם בוחרים מוצר.

איך מיישמים את זה בפועל: שלבים קונקרטיים

הצעד הראשון הוא להעריך את מצב הכלב שלכם היום. האם צואתו תקינה או רופפת? האם יש לו בעיות עור, אלרגיות גלויות, או כוויות מעיים? האם הוא בעל משקל בריא או הוא שומן מעט יותר? כל זה משפיע על הבחירה בהנכשר הנכון.

הצעד השני הוא לבדוק את המוצר הנוכחי שלכם. התבוננו באריזה. קרא את הרכיבים מתחיל עד סוף. אם אתה רואה דגנים בשלושת הרכיבים הראשונים, תוספים מלאכותיים, או שמות כמו "בשר sub-products" (בשר שנותר אחרי כלי בשר עיקריים נחטבו), זה אות שאפשר לשפר.

הצעד השלישי הוא להתייעץ עם הווטרינר שלכם. בחורים וגברות אלו יודעים את המכשיר של כלבים בדרגה נמוכה יותר מאתם. הם יכולים להצביע על אם הכלב שלכם צריך פורמולה מיוחדת, אם יש לו אלרגיות מוצפנות, או אם הוא פשוט אוכל גרוע ממה שהוא יכול לאכול.

הצעד הרביעי הוא לבחור בחרות ערוך. דברים כמו טייסט אוף דה ווילד או מוצרים אחרים בעלי באנר טוב לא צריכים להיות מבטחוני. היכנו בחנויות חיות מקומיות, בחנויות אונליין שעוסקות בחיות בעיקר, וקבל הנחיות מן העובדים. הם רואים כלבים אחרים יום יום ויודעים מה עובד ומה לא.

הצעד החמישי הוא להיות סבלני. כשאתם משנים מזון, היזהרו מתוצאות קטנות בשבועות הראשונים. כלבים צריכים מעת לעת שלוש עד ארבע שבועות כדי להסתגל לחלוטין למוצר חדש, לדוגמה אם החליפו לטייסט אוף דה ווילד מ משהו אחר לגמרי.

חזרה לסיפור: כיצד זה משנה בחיים של כלבכם

היום, שנה וחצי לאחר שדנה עברה לדיאטה שנתאמה לג'קו, הוא אחד הכלבים הבריאים והחיים ביותר בחוף. כלבים אחרים בגורון נראו רודפים אחריו, וזה לא בגלל שהוא פתאום הוא צעיר יותר (הוא בן שמונה שנים וקצת), אלא בגלל שהוא בריא. העור שלו זוהר. הגוף שלו רזה. העיניים שלו חיות. הוא ישן טוב, וקום טוב, ולא מעולם לא כאוב.

הבחירה בהנכשר הנכון היא אחד מהפעולות הפשוטות ביותר שבעלי כלבים יכולים לעשות, אבל היא דורשת מעט יותר מחשיבה. זה לא על המוצר היקר ביותר, לא על הפרסום הטוב ביותר. זה על הקשבה לכלב שלכם, קריאת התוויות, ושיתוף פעולה עם מומחה. כשאתם עושים זאת נכון, התוצאה היא כלב שמצליח, שמאושר, וחי אורך חיים ארוך יותר ובריא יותר.

עדיין לא בטוחים היכן להתחיל? התחילו עם ההנחיה הבסיסית: קחו את האריזה של אוכל הכלב של היום, קראו את שלושת הרכיבים הראשונים, ותשאלו את עצמכם אם אתם הייתם אוכלים אותם בעצמכם. אם התשובה היא לא, סביר להניח שהכלב שלכם יכול לאכול יותר טוב.